יום שוק,
שנספר כמו שצריך.

מצב דלפק הוא קופה אמיתית בשני חלונות: הקטלוג בצד אחד, המכירה הפתוחה בצד השני, וזרימת מקלדת שמדביקה את הקצב של תור. מצב שוק מגדיל הכול מספיק כדי להקיש ביד אחת בטלפון בזמן שאתם מוסרים שקית. אותה מכירה, אותה חנות, ידיים אחרות.

• הקישו על מוצר, או צמצמו קודם את הרשת לפי מידה, צבע, קולקציה או מחיר.
• הקלידו או הכתיבו "שתי חולצות טי בגוון עצם במידה M וצעיף" והסל מתמלא מעצמו.
• כששני מוצרים יכולים להתאים, היא מציגה לכם את שניהם להקשה במקום לנחש. כששום דבר לא מתאים היא אומרת את זה.
• הוסיפו הנחה למכירה אחת בלי לגעת במחירים המפורסמים שלכם.

תיבת ההוספה המהירה מילולית בכוונה. היא מתאימה לפי ה-SKU שלכם ולפי הכותרות האמיתיות שלכם, ומסרבת כשהיא לא בטוחה, כי קופה שמוסיפה בשקט את הדבר הלא נכון עולה יותר מקופה ששואלת.

מזומן הוא מיידי: הכסף כבר במגירה, ולכן המכירה משולמת ברגע שאתם מקישים. עבור כרטיס הקופה מייצרת קישור לתשלום שהקונה פותח בטלפון שלו, ומריצה את אותו צ'קאאוט מאובטח שהאתר שלכם משתמש בו. וכשמישהו רוצה לפצל את החשבון, אתם לוקחים את מה שהוא מוסר לכם והקישור מחייב בדיוק את מה שנשאר.

• כרטיס מתנה יורד ראשון, אחר כך מזומן, ואז קישור ליתרה.
• המכירה נחשבת משולמת רק כשהכרטיס באמת עובר. בלי סימני וי אופטימיים.
• ביטול פיצול אומר לכם בדיוק כמה להחזיר מהמגירה.
• הכסף הולך לספק התשלומים שלכם. Yetty לוקח ממנו 0% ולעולם לא מחזיק אותו.

אולם קהילתי עם פס קליטה אחד, שדה ביולי, שוק במרתף. הקופה שמה לב, אומרת לכם את זה במילים פשוטות, וממשיכה לקחת מזומן. כל מכירה נשמרת על הטלפון עם מספר כרטיס משלה, כך ששום דבר לא נשאר בראש שלכם או על פתק.

• היא אומרת מאילו מחירים ומאילו ספירות היא עובדת, כך שאתם אף פעם לא מנחשים מה היא יודעת.
• כשהקליטה חוזרת, המכירות שבתור עולות אחת אחת ואתם רואים אותן נוחתות.
• כרטיס לעולם לא יכול להירשם פעמיים, גם אם החיבור מהבהב באמצע הסנכרון.
• כרטיס סגירת היום אומר לכם כמה ממכירות היום נלקחו במצב לא-מקוון.

תשלומי כרטיס צריכים חיבור, ולכן הם מחכים. הקופה אומרת את זה בקול במקום לקחת כרטיס שהיא לא יכולה לחייב.

מישהו חוזר עם שקית. מצאו את המכירה לפי מספר הזמנה, לפי אימייל, או לפי הקוד המודפס על הקבלה, ואז בחרו מה באמת קורה: כסף בחזרה באותה דרך שבה שילמו, החלפה במשהו אחר, או השווי על כרטיס זיכוי בחנות.

• החלפה מעבירה את השווי לכרטיס ומצמידה אותו למכירה החדשה, כך שההפרש הוא פשוט החשבון.
• אם הדבר החדש עולה פחות, העודף נשאר על הכרטיס. החזרה אף פעם לא מחלקת מזומן שהחנות לא קיבלה.
• אין קבלה בכלל? עדיין אפשר לתת זיכוי בחנות לפי המחיר הנמוך ביותר של אותו פריט, אף פעם לא מזומן.
• זיכוי הוא תמיד במטבע של המכירה המקורית, לעולם לא מומר מאחורי הגב שלכם.

החזרים כספיים, זיכוי בחנות והחזרות בלי קבלה שמורים לכם בלבד. עוזר על קישור אורח לא יכול לעשות אף אחד מהם, וזה נאכף במקום שבו זה נחשב, לא על ידי הסתרת כפתור.

חבר ששומר על הדוכן, נציג ביריד, אחותכם בצד השני של השולחן. שלחו להם קישור והוא פותח את הקופה בטלפון שלהם. בלי חשבון, בלי סיסמה, ובלי שום דרך אל הדשבורד שלכם, אל הלקוחות שלכם או אל הכסף שלכם.

• קישורי תשלום מותרים תמיד. לקיחת מזומן ומתן הנחות כבויות עד שתדליקו אותן לאותו קישור.
• כל מכירה מתויגת לקישור, כך ש"מה דנה מכרה בשוק האביב" היא שאלה עם תשובה.
• כבו קישור והוא מפסיק לעבוד כבר בהקשה הבאה שלהם.
• מכירות ישנות שומרות את השיוך שלהן לתמיד, גם אחרי שהקישור יצא משימוש.

כוונו את מצלמת הטלפון לברקוד והפריט נופל לסל. גם אקדח הסריקה שכבר יש לכם עובד, כי הוא מקליד כמו מקלדת ואין מה להתקין. כשמישהו רוצה נייר במקום מייל, הדפיסו את הקבלה מהדפדפן לכל מדפסת שיש לכם.

• היא מחפשת קודם את הברקוד, ואז נופלת חזרה ל-SKU שלכם, כך שחנות שמילאה רק אחד מהם עדיין עובדת.
• ברקוד של יצרן ומספר הפריט שלכם נשמרים כשתי עובדות נפרדות, וזה גם מה ש-Google רוצה בפיד קניות.
• הקבלה מציגה כל חלק של תשלום מפוצל בנפרד, כי זה מה שבאמת קרה.
• היא נושאת את קוד ההחזרה, כך שאותו פתק הוא מה שמחזיר אותם פנימה.

אין דרייבר מדפסת להתקין ואין גליל קופה מיוחד לקנות. זה דף רגיל שהדפדפן שלכם מדפיס, ולכן הוא נוחת על הנייר שכבר יש לכם, או כ-PDF.

קופה אחת, כמה זוגות ידיים. תנו לכולם קוד קצר שהם מקישים לפני מכירה וכל מכירה נושאת את שמם, כך שבסוף השבוע אפשר לראות מי מכר מה בלי למסור לאף אחד את הכניסה שלכם.

• אפשר להדק ולקבוע אם אדם מסוים רשאי לתת הנחות או לקבל החזרות.
• קוד שהוקלד שגוי אומר את זה בפשטות ולעולם לא נועל אף אחד בחוץ. תור בשעת עומס לא אמור לפגוש קופה שנעלבת.
• זה שיוך, לא נעילה. הוא שם שם על מכירה, וזה בדיוק מה שהוא מתיימר לעשות.